שן בינה (Wisdom tooth) היא שן טוחנות לכל דבר ועניין, המתפתחות ובוקעות אל חלל הפה לקראת שנות ה-20. הכינוי המקובל לשן נובע מהעובדה ששן זו בוקעת לקראת סוף גיל ההתבגרות, בשלב בחיים בו חלקינו מאמינים כי נצברה מעט חוכמה במוחו של האדם. נמצא כי לאורך האבולוציה קטנו מימדי הלסתות ביחס לאבותינו הקדומים אמנם מספר וגודל השיניים כמעט ולא השתנה. כתוצאה מכך שיני הבינה, האחרונות לבקוע אל חלל הפה, נתקלות לעיתים בקשת שיניים צפופה ומרווח קטן לבקיעה. מצב זה גורם לעיתים לעיכוב בבקיעת השן ואף עלול למנוע משן הבינה לבקוע לעמדה תקינה בקשת השיניים.
מכיוון ששיני הבינה מתחילים להתפתח בגיל מאוחר יחסית (מעל גיל 14) נוטים להמתין עם ההחלטה על עקירתם עד לגיל 18-20 טרם קבלת ההחלטה האם לעקור או להשאירן בפה. בנוסף עקירת שיני בינה בגיל צעיר כרוכה בהחלמה מהירה יותר עם סיכוי נמוך יותר להתפתחות סיבוכים שלאחר ניתוח. בהנתן סיבה מתאימה לעקירת שיני הבינה, מומלץ לעקור את השיניים בגיל צעיר, לרוב בין הגילאים 18-25.
בדומה לכל פעולה פולשנית, גם בעקירת שן בינה יתכנו תופעות לוואי וסיכונים לנזק תמידי. תופעות הלוואי הנפוצות כוללות דימום קל מאתר העקירה, התפתחות זיהום לאחר העקירה, הגבלה זמנית בפתיחת הפה. בין הסיכונים המשמעותיים, אך נדירים, לנזק קבוע ניתן להזכיר את הסיכון לפגיעה בעצב המנדיבולרי (Inferior alveolar nerve) או בעצב הלינגואלי (Lingual nerve) אשר עוברים בסמיכות לאתר הניתוח ולשורשי שן הבינה התחתונה ואחראים להעברת תחושה מהשפה התחתונה, מהלשון ומהשיניים בלסת התחתונה בצד המטופל. ביצוע הטיפול אצל רופא מומחה בעל ניסיון ומיומנות יכולים להקטין מאוד את הסיכוי לפגיעה בעצבים אלו.
עקירה כירורגית של שיני הבינה היא פרוצדורה כירורגית קטנה לכל דבר ועניין וברוב המקרים מבוצעת תחת הרדמה מקומית בלבד בדומה לכל טיפול שיניים אחר דוגמת טיפול שורש. לאחר הרדמת האיזור וחשיפת השן, יחלץ הכירורג את השן בשלמותה או בחלקים בהתאם למנח השן ומיקומה בלסת. לעיתים יש צורך בסגירת אתר הניתוח באמצעות תפר נמס או שאינו נמס, בהתאם להעדפת הכירורג המטפל. משך הפעולה הכירורגית הוא כ 30 דקות והיא מבוצעת על כסא הטיפולים אצל רופא השיניים.