מכתשית יבשה, סיבוך לאחר עקירת שן

מכתשית יבשה (Dry socket) היא סיבוך שכיח, כואב (!) ומאוד לא נעים אשר עלול להופיע מספר ימים לאחר עקירת שיניים. על מנת להבין מהי מכתשית יבשה, וכיצד ניתן לטפל בה אתחיל ואפרט בקצרה על תהליך הריפוי הטבעי של מכתשית השן מיד לאחר העקירה וכיצד התהליך עלול להשתבש. 

מהו מהלך הריפוי התקין של מכתשית השן לאחר העקירה?

מיד לאחר עקירת השן מתחיל דימום קל בתוך המכתשית. מספר דקות לאחר העקירה נוצר קריש דם יציב הממלא את מכתשית השן בדומה ל"פקק". קריש הדם שנוצר הוא למעשה חלק מתהליך הריפוי הטבעי של המכתשית ולמעשה אוטם את הבור שנוצר. בהמשך, לאחר כמה ימים, מתפרק קריש הדם בהדרגה במשך מספר שבועות תוך כדי יצירת כחלק מתהליך הריפוי של אתר העקירה. 

מה משתבש במקרים בהם נוצרת מכתשית יבשה?

מניחים כי במקרים בהם נוצרה מכתשית יבשה לא נוצר כלל קריש דם יציב באתר העקירה עקב הפרעה בזרימת הדם או הפרעה ביצירת קריש הדם, או שנוצר קריש דם יציב במכתשית השן מיד לאחר העקירה אך הוא יצא ממקומו זמן קצר לאחר העקירה עקב גירוי מקומי. העדר קריש הדם חושף למעשה את עצם הלסת באתר העקירה לרוק, לשאריות מזון ולחיידקי חלל הפה מצב שגורר אחריו זיהום מקומי.  

הופעת מכתשית יבשה לאחר עקירה אינה ניתנת לצפייה מראש והתהליך הביולוגי המדויק הגורם להתפתחות מצב זה עדיין אינו ברור במלואו. לא נמצא גורם ברור הגורר אחריו הופעת מכתשית יבשה אך נמצא קשר בין מספר גורמי סיכון לבין הסיכוי להתפתחות מכתשית יבשה. בין הגורמים:

מהם הגורמים השכיחים המעלים את הסיכון להתפתחות מכתשית יבשה?

• עישון לפני ואחרי העקירה. נמצא כי עישון בכלל ובמהלך היומיים שלאחר השעות שלאחר העקירה בפרט, מעלים את הסיכוי להווצרות מכתשית יבשה. מניחים כי פעולת היניקה המלווה בשאיפה עשן מהסיגריה יחד עם החומרים הרעילים המצויים בעשן (בעיקר חד תחמוצת הפחמן וניקוטין) גורמים לכיווץ כלי דם ומפריעים לתהליך התקין של ריפוי הפצע.
• נטילת גלולות למניעת הריון. נמצא כי נשים בגיל הפוריות הנוטלות גלולות למניעת הריון נמצאות בסיכון גבוהה יחסית לשאר האוכלוסיה להתפתחות מכתשית יבשה לאחר עקירת שן. מניחים כי השינוי ההורמונלי, בעיקר עלייה ברמות ההורמון אסטרוגן, מפריעים לתהליך ההחלמה ועלולים לפגוע ביצירת קריש הדם
• יריקה או שתייה בעזרת קש במהלך היום שלאחר העקירה. מניחים כי הלחץ השלילי הגבוהה (וואקום) הנוצר בחלל הפה בעת יריקה או בזמן שתייה בעזרת קש במהלך השעות הראשונות שלאחר העקירה עלולים להפריע ליציבות קריש הדם העדין שנוצר במכתשית השן ולגרום להתנתקותו ממכתשית השן.
• משך ומהלך העקירה. נמצא כי ככול שהעקירה נמשכה יותר זמן וכן ככול שמהלך העקירה היה טראומטי יותר כך הסיכוי להתפתחות מכתשית יבשה גדול יותר.
• עקירה שן באתר מזוהם. על אף שקיימת מחלוקות לגבי גורם זה, מניחים כי זיהום באתר העקירה טרם העקירה וכן העדר הקפדה על הגיינת פה טובה הפה לאחר העקירה מעלים את הסיכוי להתפחות מכתשית יבשה.
• שימוש מוגזם ובתדירות גבוהה בשטיפת פה לאחר העקירה או צחצוח שיניים אגרסיבי באתר העקירה.

כיצד מאבחנים מכתשית יבשה?

המאפיין העיקרי המלווה מכתשית יבשה הוא כאב עז אשר יכול להקרין על חלק נרחב מהפנים ומתחיל להופיע כיומיים עד שלושה ימים לאחר העקירה. לרוב מלווה ההחלמה מעקירת השן בכאב או אי נעימות המתחילים מיד לאחר העקירה ונמשכים מספר ימים אמנם, במקרה בו מתפתחת מכתשית יבשה אין הקלה בכאב מספר ימים לאחר העקירה ולעיתים אף מתרחשת החמרה חריפה בכאב כיומיים לאחר העקירה. במכתשית יבשה הופעת הכאב אינה מלווה בעלייה בחום הגוף או בעליה בנפיחות בפה ובפנים. בדיקת אתר העקירה תגלה מכתש (״בור״) ריק מקריש דם. לעיתים אף ניתן להבחין בקלות בקירות העצם הלבנים והחשופים של המכתשית. כל נגיעה או גירוי קל בקירות המכתשית יעוררו כאב עז הנמשך מספר שניות. מאפיין נוסף המלווה מכתשית יבשה הוא הופעת טעם מתכתי בפה וריח רע מחלל הפה.

מהו הטיפול המומלץ במכתשית יבשה?

 על אף אי הנעימות הרבה המלווה סיבוך זה, מכתשית יבשה הוא מצב המתרפא מעצמו במשך מספר ימים עד שבועות ולכן עיקר הטיפול מבוסס על הרגעת האיזור, שליטה בכאב והקטנת הסיכוי לזיהום המכתשית בזמן ההחלמה הממושכת. בפועל, לאחר איבחון המצב יבצע הרופא המטפל שטיפה עדינה של המכתשית בעזרת מים פזיולוגיים פושרים ויניח תחבושת קטנה עם חומר חיטוי וחומרי הרגעה במכתשית החשופה. לרוב צפויה הקלה משמעותית בעוצמת הכאב מספר דקות לאחר טיפול זה ולמעשה, ההקלה המהירה בכאב לאחר חבישת המכתשית מהווה סימן נוסף המאשר את האבחנה של מכתשית יבשה. בהמשך לטיפול אצל הרופא, מומלץ ליטול משככי כאבים במהלך הימים הראשונים שלאחר הטיפול במטרה להקל על ההחלמה. במקרה של שימוש בתחבושת שאינה נספגת נהוג לחזור על הטיפול של שטיפת המכתשית והנחת תחבושת חדשה כיומיים שלוש לאחר הטיפול הראשון. 

כיצד ניתן למנוע או לצמצם את הסיכוי להופעת מכתשית יבשה?

מכיוון שמהלך היווצרות מכתשית יבשה אינו ברור מספיק ומכיוון  שלא נמצאו גורמים ברורים הגורמים ליצירת מכתשית יבשה, לא ניתן למנוע לחלוטין את הופעתו של סיבוך זה. ניתן להקטין את הסיכוי להופעת סיבוך זה על ידי הקפדה על הנחיות הרפואיות שלאחר העקירה ובמיוחד להמנע מעישון במשך היומיים שלאחר העקירה, להקפיד על הגיינת פה תקינה (צחצוח שיניים ושימוש בשטיפות פה מחטאות) ולהימנע מיריקה או שתייה דרך קש ביומיים שלאחר העקירה. כמו כן ההמנעות מגירוי מקומי באתר העקירה בעזרת אצבעות או בעזרת הלשון יקטינו את הסיכוי של יציאת קריש הדם מהמכתשית.