עקירת שיני בינה

מהם שיני הבינה

שן בינה (באנגלית Wisdom tooth)‬ היא למעשה שן טוחנות לכל דבר ועניין, המתפתחות ובוקעות אל חלל הפה בגיל מתקדם יחסית, לקראת שנות ה-20 ולרוב בשלב בו הסתיימה התפתחות הלסתות והשינים. ההסבר המקובל לכינוי השן נובע מהעובדה ששן זו בוקעת לקראת סוף גיל ההתבגרות, בשלב בחיים בו חלקינו מאמינים כי נצברה מעט חוכמה במוחו של האדם, ולכן נהוג לכנותה "שן בינה" ולא טוחנת שלישית כפי שמכנים אותה בשפה המקצועית. מערכת השיניים התקינה כוללת שיניים מסוגים שונים הנבדלות אחת מן השנייה בצורתן ובגודלן. השיניים החותכות, שיניים קדמיות בחלל הפה, חדות ומטרתם לחתוך את המזון לחתיכות. בהמשך, בעומק הפה, נמצאות המלתעות ולאחריהן השיניים הטוחנות שמטרתם לטחון את המזון שנחתך קודם לכן לחתיכות קטנות יותר, וזאת על מנת להקל על הבליעה והעיכול. נמצא כי לאורך האבולוציה קטנו מימדי הלסתות ביחס לאבותינו הקדומים אמנם מספר וגודל השיניים כמעט ולא השתנה. כתוצאה מכך שיני הבינה, האחרונות לבקוע אל חלל הפה, נתקלות לעיתים בקשת שיניים צפופה ומרווח קטן לבקיעה. מצב זה גורם לעיתים לעיכוב בבקיעת השן ואף עלול למנוע משן הבינה לבקוע לעמדה תקינה בקשת השיניים. ניתן לפשט ולהדגים את התופעה הגורמת לכליאה של שיני בינה בדוגמה הבאה. צופים שהגיעו ראשונים להופעת רוק או קונצרט יכולים לשבת בנחת ובמקום במקום טוב בקדמת הבמה הואיל והם הגיעו ראשונים כאשר כל האולם היה פנוי. בהמשך, הצופים שהגיעו מאוחר יותר, זוכים למקום פחות טוב עם פחות מקום לרגליים. לעומתם, הצופים שהגיעו אחרונים לאולם הקונצרטים נאלצים להדחף לפתח האולם על מנת להכנס פנימה ולעיתים אף נאלצים לעמוד בדוחק בסוף האולם. לעיתים ייתכן ולצופים שהגיעו אחרונים לא יהיה מקום באולם (או מקום לשיני הבינה בקשת השיניים בלסת) והם לא יוכלו להכנס לאולם ולצפות בהופעה.

האם צריכים לעקור את שיני הבינה

"לעקור? או לא לעקור את שן הבינה?" התלבט המלט במחזהו של שייקספיר. ואכן, גם אנו הכירורגים מתלבטים לא אחת בשאלה. במקרים בהם השן עששתית ורקובה או במקרים בהם השן גורמת לכאב או מחלת חניכיים מקומית ההמלצה לעקירת שן הבינה ברורה ומובנת מאליה, אך מה ההמלצה במקרים בהם אין שום כאב מאיזור שן הבינה? התשובה אינה חד משמעית ושונה בכל מקרה ומקרה בהתאם למספר גורמים שונים. בין הגורמים המשפיעים על קבלת ההחלטה לעקירת שן הבינה ניתן לציין את מנח שן הבינה בפה, גיל המטופל והמצאות תהליך פתולוגי בשן או סביבה. ניתן לחלק את התשובה למספר מצבים נפוצים בהם ניתן למצוא את שן הבינה.

  • שן בינה שבקעה בשלמותה לחלל הפה וממוקמת בעמדה תקינה בקשת השיניים. במצבים אלו אין הצדקה לעקירת מניעתית של שן הבינה וניתן להשאיר את השן כל עוד לא נוצרה בשן או בחניכיים סביבה תהליך זיהומי חריג המצריך טיפול אצל רופא השיניים.
  • שן בינה שבקעה בשלמותה לחלל הפה וממוקמת בעמדה תקינה אך עם חור עמוק, פגיעה במוך השן (זקוקה לטיפול שורש) או שן בינה שבקעה לחלל הפה בעמדה תקינה אך גורמת לדלקת חניכיים מקומית ואובדן תמיכה בשן הטוחנת שלפניה. מכיוון ששיני הבינה ממוקמות באיזור אחורי ובעומק הפה קיים קושי טכני לבצע טיפול משמר או משקם בצורה מיטבית ולכן, לא מקובל לבצע טיפול משמר מורכב בשיני הבינה עקב המורכבות והקושי הטכני בטיפול בשיניים אלו. במקרים אלו אנו ממליצים לעקור את השן כחלק מהטיפול בשן הבעייתית. במקרים בהם מזהים מחלת חניכיים מקומית ואובדן תמיכה בין שן הבינה לבין השן הטוחנת שלפניה, ממליצים לעיתים לעקור את שן הבינה וזאת במטרה לנסות ולשמר את השן שלפניה אשר חשובה יותר מבחינה תפקודית.
  • שן בינה שבקעה לחלל הפה בהטייה חריגה ביחס לקשת השיניים או שן בינה שבקעה באופן חלקי לחלל הפה (כלואה חלקית) וסיימה את פוטנציאל בקיעתה. במצבים אלו שיני הבינה אינן לוקחות חלק פעיל בתפקיד חיתוך ולעיסת המזון וברוב המקרים אף מהוות מטרד מקומי. לעיתים המנח הלקוי של שן הבינה עלול לגרום, בעיקר בזמן לעיסה, לגירוי מכאני בריריות סביב השן עד כדי יצירת כיב טראומטי שאינו מחלים. כמו כן, הקושי הטכני בשמירה על ניקיון השן והחניכיים סביב שיני הבינה תורם להתפתחות זיהומים בשיני הבינה וסביבם לעיתים תוך כדי פגיעה בשיניים בריאות סמוכות. מצב שכיח נוסף המלווה עם שיני בינה הכלואות באופן חלקי (חלק מכותרת השן נחשף לחלל הפה וחלק עדיין מכוסה בחניכיים) הוא זיהום סביב שן הבינה. מצב זה נוצר עקב כאשר חיידקי חלל הפה מזהמים את המרווח בין השן לחניכיים (בלטינית "פריקורוניטיס", Pericoronitis מלשון דלקת סביב הכותרת) עד כדי יצירת זיהום מקומי חריף המלווה בכאב עז, חום והגבלה בפתיחת הפה. במצבים אלו יש לשקול עקירה כירורגית של שן הבינה הן מהסיבה הטיפולית קרי, טיפול בבעיה, והן מהסיבה המניעתית מתוך מטרה למנוע התפתחות נזק בהמשך.
  • שן בינה שבוקעת לחלל הפה ועדיין לא סיימה את פוטנציאל הבקיעה, אך גורמת לזיהומים חוזרים ונשנים סביב השן. במקרה בו שן הבינה נמצאת בתהליך הבקיעה לחלל הפה, בד"כ בגילאים 18-25, ומתרחשים אירועים חוזרים ונשנים של דלקת סביב כותרת השן ובאתר הבקיעה (פריקורוניטיס) מומלץ לעקור את השן באופן מניעתי מתוך מטרה להקטין את הסיכוי להתפתחות זיהומים חריפים בעתיד.
  • שן בינה שלא נחשפה כלל לחלל הפה החל מגיל 22-25 שנים. במצבים אלו יש לבצע צילום רנטגן על מנת להעריך את מנח השן בלסת, פוטנציאל הבקיעה של השן וכן לבחון האם אין גורם פתולוגי, דוגמת גידול או תהליך ציסטי, המעכב את בקיעת השן. בהתאם לבדיקה הקלינית ולממצאים בצילום הרטנגן ניתן להמליץ האם לחכות ולעקוב אחר בקיעת השן או להתערב באופן ייזום ולעקור את השן. חשוב לציין כי לא תמיד מומלץ לעקור שן בינה אשר כלואה באופן מלא. ההמלצה האם להשאיר את השן כלואה ולבצע מעקב בלבד אחת לשנה או לעקור את השן באופן ייזום תתקבל רק לאחר הערכה של מספר גורמים בניהם גיל המטופל, מנח השן בלסת והערכת הסיכונים והסיבוכים של הטיפול כירורגי מול התועלת שבהוצאת השן.

יש לזכור כי כל אחד ואחת מאיתנו שונים במעט האחד מהשני וכן כי, בכל טיפול כירורגי פולשני קיימים סיבוכים וסיכונים אפשריים. ההמלצה על עקירת מניעתית של שן הבינה צריכה להנתן על ידי רופא מנוסה בנושא בהתאם לגיל ומצבו הרפואי של המטופל, מנח השן בלסת וכן מיומנותו הכירורגית של הרופא המטפל.

כיצד מתבצעת עקירה כירורגית של שיני בינה

עקירה כירורגית של שיני הבינה היא פרוצדורה כירורגית קטנה לכל דבר ועניין וברוב המקרים מבוצעת תחת הרדמה מקומית בלבד בדומה לכל טיפול שיניים אחר דוגמת טיפול שורש. במקרים מסויימים ובהתאם לבקשת המטופל ניתן לבצע את הפרוצדורה בתוספת טשטוש בגז הצחוק או טשטוש תוך וורידי קל.

לאחר הרדמת האיזור וחשיפת השן, יחלץ הכירורג את השן בשלמותה או בחלקים בהתאם למנח השן ומיקומה בלסת. במקרים בהם בוצעה עקירה כירורגית של השן לתפור חזרה את החניכיים שהופשלו קלות בתחילת הטיפול באמצעות תפר נמס או שאינו נמס, בהתאם להעדפת הכירורג המטפל. לאחר הטיפול יקבל המטופל הוראות שלאחר עקירה, מרשם למשככי כאבים וטיפול אנטיביוטי במידת הצורך. משך הפעולה הכירורגית הוא כ 30 דקות והיא מבוצעת על כסא הטיפולים אצל רופא השיניים.

בחלק מהמקומות נוהגים להניח בסיום הפעולה שקית קרח או חבישת קור אחרת על זווית הלסת בצד המטופל במשך מספר שעות לאחר העקירה. על אף שלא הוכח כטיפול יעיל מניחים כי חבישת הקור תורמת להקטנת הבצקת והתפיחות הצפויים לאחר העקירה. ההמלצה לשימוש בחבישות קור היא למשך השעות הראשונות בלבד שלאחר העקירה. השימוש בחבישות קור יותר מ-12 שעות לאחר העקירה אינה יעילה כלל.

לחץ כאן לקריאה אודות הסיכונים בעקירת שן בינה וכן תשובות לשאלות נפוצות בנושא עקירות שן בינה