כאבי ראש

לפעמים הוא פועם, מתפוצץ, לוחץ ומחשמל ולפעמים הוא פשוט סתם תירוץ. כאב ראש, כמעט כולנו חווים אותו וברוב המקרים, שלא בצדק, משלימים עם רוע הגזרה. כאבי ראש ופנים מאגדים בתוכם מגוון רחב של הפרעות בגוף ומהווים אחת מהתלונות השכיחות ביותר בגינם פונים חולים לייעוץ רפואי.

עם השנים ובמקביל להתפתחות הרפואה המודרנית הצטבר ידע ונושאי מנגנוני הכאב. ידע זה הוביל לסיווגים חדשים של כאבי הראש. בעבר הייתה אבחנה פשוטה וכוללנית של "כאב ראש" הטומנת בחובה טיפול אחיד במשככי כאבים. כיום אנו מכירים מגוון רחב של אבחנות עם תסמין דומה של כאב בראש אך עם טיפול שונה בהתאם לגורם ומנגנון הכאב. האבחנות החדשות כוללת: כאבי שיניים המקרינים לאזור הראש, כאבי סינוסים, מיגרנה לתת סוגיה השונים, כאבים ממקור שרירי הלעיסה, כאב הנגרם עקב הפרעה מטאבולית בגוף, כאב לאחר טראומה לאזור הראש או כאב בעקבות לחץ מגידול. אבחון נכון של כאבי הראש על ידי הרופא המתאים, יחסוך זמן וסבל ממושך. בדף זה אתמקד באבחנות השכיחות ביותר מבין המצבים שהוזכרו מעלה.

כאבי שיניים המקרינים לאזור הראש

כאבי ראש (אילוסטרציה)ברוב המקרים כאבי השיניים ממוקדים בחלל הפה, אמנם לא אחת אנו נתקלים בכאבי פנים המהווים הקרנה מחלל הפה. מאפייני ועוצמת הכאב מופיעים בהתאמה לפגיעה ברקמות השן. פגיעה ברקמות השטחיות של השן, זגוגית ודנטין, לדוגמה במקרה של עששת מאופיינית ברגישות קלה עד בינונית בשן הפגועה בתגובה לגירוי. חשיפה לקור, חום או מאכלים מתוקים מגרים את הרקמה הפנימית של השן ויוצרים כאב מקומי חולף. פגיעה ברקמה הפנימית של השן, מוך השן, מאופיינת בכאב חזק מאוד בעוצמתו המופיע לאחר גירוי של השן או באופן ספונטני ללא שום גירוי גם במהלך השינה. האבחנה הנכונה והטיפול בכאבים שמקורם בשיניים מבוצע על ידי רופא השיניים ולכן במקרים של כאבי פנים לא ברורים מומלץ לגשת לרופא השיניים לצורך בדיקת חלל הפה והשיניים.

כאב משרירי מערכת הלעיסה

כאב ממערכת הלעיסה נחשב כגורם השני בשכיחותו לכאבי ראש, מיד לאחר הקרנה מכאבי שיניים. מערכת הלעיסה מורכבת ממפרקי הלסת התחתונה (Temporomandibular joints) ומקבוצה של שרירי הלעיסה (Masticatory muscles). עומס יתר על מערכת הלעיסה גורם למיקרו טראומה והתפתחות דלקת במערכת הלעיסה הן בשרירים והן במפרקים. הכאב יכול להיות חד צדדי או דו-צדדי ומאופיין ככאב מושך או לוחץ המופיע בהתקפים או בקביעות באיזור זווית הלסת והרקות. מצב זה דומה לכאבי שרירים המופיעים ברגליים או בידיים לאחר פעילות גופנית מאומצת וממושכת מאוד באנשים ללא כושר גופני גבוהה. שרירי הרגליים שאינם מתורגלים לעמוד בעומס גבוהה ניזוקים, ונוצר תהליך דלקתי שמטרתו לתקן את הנזק. בין הגורמים השכיחים היוצרים עומס חריג על מערכת הלעיסה ניתן למנות חשיקת או חריקת שיניים במהלך היום והלילה, כסיסת ציפורניים, לעיסת מסטיק ממושכת, פתיחת פה חריגה בזמן טיפול שיניים ואפילו חוסר התאמה של שיניים תותבות. ברוב המקרים הכאב עובר מעצמו בתוך מספר ימים ללא כל טיפול או לאחר טיפול שמרני הכולל הפסקה של הגירוי, כלכלה רכה ותרגולי פיזיותרפיה (מתיחות) לשרירי הלעיסה. בדיוק בדומה למצב בו מומלצת מנוחה להקל על כאבי שרירים ברגליים לאחר אימון גופני ממושך. במקרים בהם הטיפול השמרני אינו מספק ניתן לשקול שימוש בסד סגרי אותו ניתן להכין אצל רופא השיניים ומטרתו להרפות את המתח במערכת הלעיסה או נטילת תרופות המשמשות להקטנת הדלקת בשרירי הלעיסה או להרפיית השרירים. למרות שלא הוכח באופן מדעי וברור, יש הטוענים כי מתח נפשי תורם להתפרצות מצב זה וכי הטיפול בהורדת המתח מקטין את הכאב ואת שכיחות הופעת ההתקפים.

מיגרנות, על קצה המזלג

מיגרנה (Migraine)  היא כאב ראש התקפי, פועם לרוב בצד אחד של הפנים המלווה בבחילות, הקאות או דמעות ומתגבר בזמן פעילות גופנית, חשיפה לאור או רעש חזק. התקפי מיגרנה יכולים לתקוף בכל גיל ובכל מין אך נמצא כי הם שכיחים יותר בנשים צעירות עד גיל 50. ההנחה היא שעלייה ברמות ההורמון אסטרוגן בגופן של נשים בגיל הפוריות בהתאם למחזור החודשי מגבירה את שכיחות הופעת המיגרנה. נטילת גלולות למניעת הריון המכילות אסטרוגן מחמירה את תדירות הופעת המיגרנה. חוסר או עודף בשינה, שינויים בלחץ ברומטרי ומאכלים ומשקאות מסוימים – דוגמת שוקולד, קפאין, גבינה צהובה, יין אדום, וחומרים משמרים – עלולים אף הם לעורר התקפי מיגרנה. התקף מיגרנה יכול להמשך מספר שעות עד מספר ימים ומלווה בכאב חזק ואי נוחות רבה. לעיתים התקפי המיגרנה מלווים בתסמינים מקדימים כמו שינויים בראיה, בתחושה או בדיבור. תדירות ההתקפים משתנה ונעה בין התקף אחד לכמה שבועות ועד להתקף אחד לשנה. ההסבר המקובל מאחורי הפרעה זו גורס כי התרחבות והתכווצות של כלי דם באזור המח גורם לגירוי חריג של קולטני כאב הממוקמים על כלי הדם, ומכאן נובעים מאפייני הכאב כפועם. לא קיימות בדיקות ספציפיות לאבחון מיגרנה והאבחנה מתבצעת לפי התסמינים הקליניים שהוזכרו קודם ולאחר שלילה של אירוע מוחי חריף או גידול באזור המח. הטיפול במיגרנות הינו טיפול תרופתי שמכוון למספר מישורים: טיפול תרופתי קבוע שמטרתו למנוע הופעת התקפים וטיפול תרופתי בזמן ההתקף המקצר את משך ההתקף ומקל על הכאב. אבחון וטיפול נכון במיגרנה מבוצע לרוב על ידי רופא מומחה לניורולוגיה.

דלקת במערות האף "סינוסיטיס"

מערות האף, גתות בעברית תקנית, הן למעשה אוסף של חללי אוויר גדולים בעצמות הגולגולת. חללי אוויר אלו מתחילים להתפתח בגיל הילדות וגדלים בהדרגה עם העלייה בגיל. מניחים כי מערות האף נוצרות במטרה להקטין את משקל עצמות הגולגולת עם העליה בגודל הפנים ובנוסף מהוות תיבת תהודה בזמן הפקת צלילים. מערות האף מדופנות ברירית דקה ועדינה המשמשת כמנגנון ניקוי וניקוז של הפרשות וחיידקים מתוך חלל הסינוס אל תוך חלל האף והלוע. גירוי של רירית הסינוס יחד עם חסימה בפתח הניקוז של הסינוס גורמים לדלקת חריפה בחלל הסינוס. סינוסיטיס (באנגלית Sinusitis), מאופיין בגודש אף (נזלת) המלווה לעיתים בריח רע מחלל הפה והלוע וכן כאב פנים באיזור הסינוס המזוהם המתגבר בשינוי מנח ראש או בניקוש באיזור הסינוס המזוהם. בשל הקירבה הרבה של הסינוסים המקסילריים לשיניים האחוריות בלסת העליונה לא אחת מאבחנים בטעות כאב שמקורו בדלקת של הסינוס ככאב שיניים ממקור שן אחורית בלסת העליונה ולהפך. מכיוון שלכל אחת מהאבחנות (זיהום שמקורו בשן וזיהום שמקורו בסינוס) טיפול מעט שונה, קיימת חשיבות רבה לזיהוי מקור הזיהום באופן מדוייק. האבחנה של דלקת במערות האף מבוצעת בעזרת בדיקה קלינית, צילומי רנטגן ובמידה ומתאפשר בהסתכלות ישירה אל תוך חלל האף בעזרת בעזרת מצלמה זעירה המורכבת על קצה סיב אופטי (אנדוסקופ). הטיפול בסינוסיטיס מבוסס הגישה של פתיחה מחדש של פתחי הניקוז הטבעיים של מערות האף באמצעות תרסיס או טיפות אף נוגדות גודש וכן תוספת של טיפול אנטיביוטי במקרים בהם הדלקת נגרמה עקב זיהום חיידקי.

יש לזכור כי כאב, על אף חוסר הנעימות שבו, הינו תסמין המעיד על בעיה כלשהי בגוף במטרה להסב את תשומת לבנו לטיפול, בדומה למנורת חיווי אדומה בלוח המחוונים ברכב. אי לכך, חוסר הקשבה לגופינו והתעלמות מהכאב זהה להתעלמות מתמרורי אזהרה בדרכים. בכל מקרה של כאב ראש ממושך, כאב המופיע לעיתים תכופות או כאב ראש חזק במיוחד יש להתייעץ עם גורם רפואי בהקדם.